מקור שמות רבה מ״ט:ב׳
2 דָּבָר אַחֵר, כָל חֲכַם לֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שיר השירים א, ה: שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, אִם שְׁחוֹרָה לָמָּה נָאוָה, וְכִי יֵשׁ שְׁחוֹרָה נָאוָה, אֶלָּא אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי וְנָאוָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי, שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמִצְרַיִם, וְנָאוָה אֲנִי בְּאָמְרִי בְּסִינַי שמות כד, ז: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. שְׁחוֹרָה אֲנִי עַל הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קו, ז: וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף, וְנָאוָה אֲנִי בְּאָמְרִי שמות טז, ב: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְנָאוָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּשׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קו, כ: וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר, וְנָאוָה אֲנִי בְּשׁוֹר ויקרא יז, ג: שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז. שְׁחוֹרָה אֲנִי בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל כג, לח: טִמְאוּ אֶת מִקְדָּשִׁי, וְנָאוָה אֲנִי בַּמִּשְׁכָּן, וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב. מַה מְּלָאכָה הָיוּ עוֹשִׂין, אֶלָּא רְאֵה מַה כְּתִיב שמות כה, ג: וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם, זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה ב, ג: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. זָהָב וָכֶסֶף, זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים סח, יד: כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף. וּנְחשֶׁת, זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ח, ט: וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. תְּכֵלֶת, זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר טו, יד: וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה מא, יד: אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב. וְכֵן שיר השירים ד, ג: כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, וְאוֹמֵר תהלים סח, כח: שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם. דָּבָר אַחֵר, זָהָב, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנִּבְחַן בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ כְּזָהָב. וָכֶסֶף, זֶה יִצְחָק, שֶׁנִּצְרַף כַּכֶּסֶף עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וּנְחשֶׁת, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית ל, כז: נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ.
פירוש חידושי הרד״ל על שמות רבה מ״ט:ב׳
2 ב שחורה אני במצרים ונאוה אני במצרים שחורה אני בחורב שאמרתי לעגל אלה אלהיך ונאוה אני בסיני שאמרתי כל אשר דבר ה' כו' כצ"ל וכן הוא בשה"ר שם:
3 ג על ציצית הכנף פתיל תכלת. אפשר כנף דרש זו כנסת ישראל כד"א זכריה ח' והחזיקו וגו' בכנף איש וגו'. ובזוהר דרשו תכלת על כנסת ישראל שלמעלה: